מחנות הפליטים בקפריסין:
עטרה ניסתה להעפיל לארץ(באוניית כג יורדי הסירה), אך אוניית המעפילים שלה נתפסה והיא הגיעה למחנה פליטים בקפריסין. אנו נחקור על מחנות הפליטים וננסה להבין כיצד השפיעו על חייה .
רקע כללי-
 |
| מחנה הפליטים בקפריסין |
לשחרר את העצורים.
עניין גירוש המעפילים מהארץ עורר דיונים רבים, לבסוף נכנע הממשל בלונדון ואושר גירוש המעפילים למחנות מעצר
בקפריסין.
בקפריסין.
גירוש קפריסין נמשך – 13 באוגוסט 1946- עם פתיחת המחנות- שהובאו ראשוני הפליטים- עד סגירתם ועליית אחרוני הפליטים לארץ- 1949.במשך כל תקופה זו עברו במחנה כ 52,000 מעפילים. אליהם יש להוסיף כ 2200 תינוקות שנולדו לאורך כל תקופת הגירוש.
פתיחת מחנות הגירוש-
 |
| אוניית מעפילים |
ב14 לאוגוסט 1946 נכנסו לנמל קפריסין שתי אוניות המעפילים המגורשים הראשונות מישראל. נגדם נקטו השלטונות במקום אמצעי ביטחון חמורים ביותר. המקום הוקף בעיתונאים ששמעו על הגירוש ולא ניתנה לאיש גישה לאוניות , לא בעת הורדתם של המעפילים ולא בעת כניסתם למחנה. אחרי שהורידו את המעפילים הם הועברו במשאיות תחת ליווי צבאי כבד למחנה 55. חמישה ימים לאחר הגירוש הראשון הגיע גם כן אוניית "כג יורדי הסירה" – וגם הם הוכנסו למחנה 55. למוסדות בארץ לא היה קשר עם המגורשים או מידע לגבי מה צפוי להם.
מרגע ההגעה למחנות הוטלה האחראיות לארגונו של ציבור המגורשים ועמידתו במקום החדש על כתפיהם של קומץ בחורים צעירים בשנות העשרים לחייהם שלא היה להם שום נסיון פוליטי או ציבורי.
מהקליטה הראשונית של המגורשים הצבא הבין שאינו מוכשר לטפל בסוג כזה של אוכלוסייה בלי שיתוף פעולה מצד המעפילים , הוא לא יוכל להשתלט עליהם.
דילמה ניצבה בפני המגורשים- איך להתנגד לגירוש ולמעצר? האם להטיל על ציבור המגורשים שכולל תינוקות נשים זקנים וחולים משימות שהן מעל הכוח שלה(ציבור זה כבר היה מותש מהדרך)?
סרטון- מעפילים מגיעים למחנה פליטים בקפריסין:
כפר הנוער בקפריסין-
נוער רב הגיע למחנות בקפריסין, רובם היו יתומי שואה , הם היו אחד המרכיבים הבולטים בהעפלה בגלל גילם הצעיר וניסיון החיים הקטן שהיה להן היה קל להטיל עליהם משמעת, הנוער היה עצמאים ולא הכבידו על המארגנים היהודים
. הילדים גילו אומץ ובטחון מלא בעלייה ולא הראו כל פחד, הם עשו את הנדרש ולא נרתעו.
התנאים הפזים בכפר הנוער-
 |
| כפר הנוער בקפריסין |
לנוער היה אטונומיה בניהול חייהם האישיים מכיוון שהצבא לא היה מעונין בשום קשר איתם.
קמו הרבה דרישות ומאבקים לצורך קבלת תמיכה ועזרה מהשלטונות היה צורך ב: אספקת מים סדירה , הוצאת אשפה מהמחנה, תרופות , ספסלים, תאורה , כיתות לימוד וכו. כל הפניות לשלטונות ולצבא לא נענו ולא הושבו.
הבעיות הפדגוגיות בכפר הנוער-
הנוער שהלך וגדל במחנות היה זקוק למורים מחנכים ומדריכים בעלי ניסיון והיה מחסור בכל.(היו רק חמישה מורים בעלי ניסיון!). אחד המורים שלח מכתב למדריכים בירושלים – הוא כתב שהם צריכים כלים ומורים מכיוון שהם בונים את הדור החדש שיבנה בעתיד את ארצנו והמורים והמחנכים שלהם נפלו מות גיבורים ביערות ובגטאות, והם צריכים עזרה . המבוגרים בקפריסין ידעו מעט עברית ולא היה להם ניסיון בחינוך .
הפעילות החינוכית בכפר הנוער- בתנאי שבי מחסור וצפיפות ובעדת כוחות הוראה מתאימים לא היה אפשרות להכשיר אף מקום בקפריסין למוסד חינוכי, לכן החליטו חברי משלחת הנוער מהארץ החליטו שיש להתחיל לפעול ולנצל את המקורות הקיימים במחנה והסתייעות בגוינט ובמקורות תרומה שונים. המטרה העיקרית של הפעילות החינוכית הייתה להעסיק את הנוער כדי למנוע ירידה במורל ולהכין ככל שאפשר את הנוער לחיים בארץ ישראל.
 |
| ילדים לומדים בצריף המשמש גם למגורים |
אחת הבעיות בהקמת מערכת החינוך שם הייתה שכל אדם הגיע מתרבות שונה ודיבר בשפה שונה והיו עמדות פוליטיות שונות לכל אחד , לכן לכל אחד היה דעה שונה לדרך החינוך הרצויה במחנות לנועה היהודי . לכן הוחלט על הקת 6 בת ספר שיהיה להם סדרי יום משותפים , מזכירות פדגוגית משותפת שפיקחה ותיאמה את הפעולה הלימודית כולה. מכיוון שלא היו אמצעים וכוחות הוראה לא היה כל טעם לקבוע תוכנית לימודים שאפתנית. המטרה הייתה לקבוע סדר יום אחיד פחות או יותר שמבוסס על לימודים , עבודה ופעילות חברתית. הם למו שם בבת הספר ספרות ,תנ"ך , גאוגרפיה כללית וידיעת הארץ והיסטוריה .היה ניסיון ללמד את הנוער חקלאות והם עשו תוך שתילת עצים והכנת ארוגות וכו, אך נאלצו להפסיק כי היה מחסור במים.
הוקמו בכפר הנוער ארבע סדנאות : נגריה , פחחיה , סנדלריה ומתפרה . היו גם עבודות שירות עצמי במחנה – במטבח בחדר אוכל, כביסה וניקיון. כל אלו בוצעו בתורנויות.
במחנה התקיימו שיחות בנושאי השכלה כללית וארצישראלית. אימוני גדנ"ע של הפלמ"ח שולבו בתוכנית הלימודים של הנוער.
תנאי החיים במחנות:
 |
| אוהל מגורים |
המגורים היו באוהלים ובצריפים- ולוו בצפיפות נוראית. כל אוהל הוקצה על פי התקן ל10 אנשים וצריף פח ל-17. צריפים היו מאווררים פחות מהאוהלים, כיוון שהיו בהם רק חלונות קטנים, בקיץ היה חום מחניק ובחורף קור מקפיא, אך לצריפים היה יתרון על האוהלים כיוון שהגשם לא חדר אליהם .
מכיוון שהיה כל כך צפוך במחנות , אנשי המשלחת הרפואית שהגיעו למחנות הפרידו בין הילדים והמבוגרים מטעמי הגיינה נפשית וגופנית.
כל מעפיל שהגיע עבר בדיקה רפואית שטחית עם כניסתו למחנה .כל עציר במחנה קיבל מהצבא שלוש שמיכות צבאיות, כלי אוכל, מגבת ,מסרק , וציפה למלא בה קש למזרן. במגורים היה רק מיטות ששימשו מלבד לשינה לכיסא שולחן ומחסן. במגורים לא היה תאורה ותנורי חימום.
המעפילים התאמצו כדי לשמור על הניקיון במחנות ועל בריאות האנשים.
 |
| סנדלריה במחנה |
בדרך כלל לא הביאו יותר מתרמיל גב. רוב הבגדים התכלו והצבא לא סיפק בגדים . לכן היה להם חוסר בבגדים ונעלים ולכן השתמשו בבד של האוהלים לתפירת בגדים, בגלל זה לא היה מספיק אוהלים לשאר המעפילים שהגיעו אחריהם , כעונש על השחתת הרכוש הצבא לא הקצה אוהלים נוספים למעפילים. רבים מהמעפילים נטלו רכוש שלא היה שלהם(רכוש של הצבא) והם לא התייחסו לזה בגניבה מכיוון שזה היה רכוש של האויב שלהם.
תזונה- את המזון קיבלו במנות מרוכזות ממחסני הצבא הבריטי ורוב המזון במחנות חולק בקופסאות שימורים ,המאכלים
הבסיסים שכל אדם זקוק להם היו קצובים. פורסם לוח מזון שבו צוין איזה מזון כל אדם ראשי לקחת. במזון שחולק לא היה מספיק חלבונים, ויטמינים, פירות וירקות טרים. המעפילים היו כל הזמן רעבים מכיוון שאיכות האוכל היה ירודה ,תנאי הסידור במטבח השדה היו גרועים, האוכל בושל בתנאים לא הגיינים , כמות הלחם שסופקה לאיש הייתה קטנה מידי , הירקות לא היו טריים ולא היה תנאי קירור לשמירת האוכל.
מומחים שהגיעו לבדוק את בעיית התזונה במחנות הגיעו למסקנה שתחושת הרעב במחנות היא לא פסיכולוגית- אלא חוסר אמיתי בחלבונים , בבשר ובלחם בעיקר.
האומנות במחנות הפליטים -
סדנאות אומנות ומלאכת יד רווחו מאוד במחנות. מלבד התעסוקה שסיפקו , אפשרה פעילות היצירה למעפילים לעבד את החוויות הקשות שהתנסו בהם- במיוחד ניצולי השואה שבאו לאחר השואה , הכנת היצירות עזרה להם לבטא את רגשותם.
במהלך השהות במחנה, הוצגו עבודות אומנות ומלאכות יד תוצרת עצמית, הצגות, מופעי מקהלה ונגינה. פעילות זו ריכזה הרבה חניכים מארצות שונות סביב נושא משותף. יצירות אלו יצרו הזדמנויות למתן ביטוי לכשרונות האומנותיים שהיו
 |
| אומנות במחנה |
יחס שלטונות הצבא למעפילים במחנות-
 |
| שומרים במחנה |
שלהם נוצרו בעיות שהם לא היו ערוכים לטפל בהם – כמו נשים בהריון וטיפול הילדים ותינוקות. לחיילי המשמר שמרו על הגולים מחוץ למחנה, לא היה להם מגע ישיר עם הפליטים ונאסר עליהם להיכנס לתוך המחנה. אזור המחנות היה שטח צבאי סגור – מי שנכנס או יצא היה צריך לקבל אישור מיוחד מהשלטונות. היה לחיילים סמכות לפגוע בכל אחד שניסה לברוח או לחדור , ולדכא כל בלגן או אי שקט. כדי למנוע כדי למנוע חיכוכים מיותרים על העצורים, ולהוריד מעצמם עומס- השלטונות העניקו לפליטים אוטונומיה מלאה בניהול חייהם הפנימים, ונזהרו מלפגוע בכבודם- כל זה תרם במידה רבה להפגת המתחים בין החיילים לפליטים.
הג'וינט במחנות
 |
| קריאה לתרומות תשמישי קדושה |
שירותי הדת- הגוינט סיפק צרכי דתיים לציבור הדתי , תשמישי קדושה, מצות , דגים, יין , סידורים כו.
הג'וינט העניק לילדים חינוך מינימלי , הם הגיעו להסכם שיתוף פעולה עם מחלקת העלייה לנוער בארץ- קבוצת אנשי חינוך מטעמה נכללה במסגרת המשלחת הסיעודית של הג'וינט במחנות. אנשי עליית הנוער הפרידו את הילדים והנערים מהמבוגרים וריכזו אותם במחנה מיוחד שנקרא- כפר הנוער, שם זכו לתשומת לב רבה וטיפול, הוקם שם בית ספר שהתבסס על כוחות ההוראה הדלים שהיו למעפילים ונעזרו בשליחים שהגיעו מהארץ. הג'וינט הגן על זכויות המעפילים וייצג אותם בפני השלטונות.
היחסים בין הג'וינט והמגורשים במחנות לא היו כמצופה. הג'וינט נתן סעד למגורשים ללא תמורה , אבל המגורשים היו כפויי טובה על כך מכיוון שרוב המעפילים היו אנשים צעירים ובריאים שהיו להם חיים רגילים לפני כן והתקיימו בכבוד וברגע אחד הפכו לפליטים שהתקיימו על סעד. קשה היה לפליטים להשלים עם העובדה שהם חיים מצדקה.
חברת המעפילים במחנות
 |
| ממתינים לביקורה של גולדה מאיר במחנה בקפריסין |
גברים ונשים. היו הרבה יותר גברים מנשים בגלל סיבות פיזיות הקשורות לקשיים בהעפלה.
בקפריסין נולדה תופעה חדשה של ריבוי חתונות של צעירים- צעירים , לאחר היכרות קצרה בלבד , החליטו להתחתן . תופעה זו התחילה כבר מהימיים הראשונים של פתיחת המחנות, עוד לפני שהבינו מה צופן להם העתיד . לא כולן ראו בעין טובה את החתונות הרבות של הצעירים. אנשים היו מוטרדים מתופעה זו, וחששו מהתוצאות של נישואין אלו. אלו שראו את החתונות בעין טובה אמרו שהיה רצון לחבק מישהו , היה רצון לדעת ש'אתה חשוב למישהו אחר, קל יותר להתמודד עם המציאות הקשה יחד. בגלל גל החתונות הייתה ילודה גדולה למרות תנאי החיים הקשים.
המעפילים כציבור מאורגן¬
מרבית המעפילים היו מאורגנים ב"קיבוצים" וב"תנועות", על-פי זיקתם לזרמים ההתיישבותיים ולמפלגות הפוליטיות בארץ
. בראש כל קבוצת מחנות עמדה 'מזכירות' משותפת שהורכבה מנציגי הקבוצות השונות. ה'מזכירות' שימשה כהנהגה האוטונומית של המחנה ודאגה לסדרי החיים בו
. בראש כל קבוצת מחנות עמדה 'מזכירות' משותפת שהורכבה מנציגי הקבוצות השונות. ה'מזכירות' שימשה כהנהגה האוטונומית של המחנה ודאגה לסדרי החיים בו
 |
| תנועת הנוער הציוני במחנה |
במרכז חברת המעפילים עמדו הגרעינים הקיבוציים שנחשבו לקבוצת העילית- בגלל אורל החיים השיתופי שביניהם והעובדה שניסו לאמץ לעצמם אורך חיים כמו של קיבוץ בארץ. השפעתם בחברת המעפילים הייתה רבה.
בנוסף לתפקידים החינוכיים והאירגוניים של התנועות הן גם ניסו לאחד בין המעפילים יוצאי הארצות השונות על מנת שיהיה להם יותר קל להיקלט ביחד בארץ בהמשך. ההשתייכות התנועתית העניקה למעפילים את זהותם המיוחדת ואת גאוותם הקבוצתית.
השליחים ופועלם
התגייסותם ל"הגנה" בארץ והם הקימו לשם כך מסגרת צבאית מיוחדת במקום .פעלו מטעם ה'הגנה' משלחות אנשי הפלמ"ח
 |
| אימוני פלמ"ח בסתר באוהל |
. מרבית שליחי הפלמ"ח לקפריסין היו ילידי הארץ ועבורם הייתה זו פגישה ראשונה עם ניצולי השואה, ובמיוחד עם הנוער. אנשי הפלמ"ח נדרשו להתגבר על הפער המנטלי ועל קשיי השפה לצורך יצירת קשרי אמון והערכה הדדיים עם פקודיהם. בתקופת פעילותם בקפריסין היה על חברי הפלמ"ח לגלות גישה בלתי שיגרתית, מסירות ומיומנות מקצועית בהעברת האימונים ובהדרכת אלפי מעפילים; דימיון ויכולת המצאה בכדי להתמודד עם הקשיים התקציביים ומיעוט האמצעים; שיקול דעת מפוכח ואחריות בקביעת יעדי אנשי הפלמ"ח שימשו עבור המעפילים מופת אישי ומקצועי. אלפי מעפילים שהיו כשירים מבחינת גילם ומבחינה גופנית, הביעו נכונות נלהבת להתנדב לפעילות במסגרת 'שורות המגינים'. עם הגיעם ארצה, הם כבר הפנימו את המוכנות לקראת התגייסותם ל'הגנה' ולצה"ל.
האימונים שניתנו למעפילים ומבצעי הבריחה עודדו את רוחם של העצורים, סייעו לחיזוק משטר הסדר והחוק במחנות, הפיחו רוח של פעלתנות בחיי המעצר המנוונים, תרמו להתנערות פיסית מחיי בטלה מאונס, היקנותחושת כוח וגאווה עצמית, ובעיקר קרבו את המעפילים להווייה הרוחנית והביטחונית שבה התנהלו בא בזמן זה הכשירו קומץ של שליחי פלמ"ח ומדריכים שהוכשרו במיוחד לכך אלפי מעפילים צעירים לקראת עלייתם וחלק גדול מהם עלו לארץ והיו חלק מהמלחמה לעצמאות.
במסגרת פעילות זו, הקים איש הפלי"ם, אריה קפלן (קיפי), שנבחר על-ידי חבריו כמפקד הראשון של המעפילים במחנות קפריסין -יחידת הגנה מקרב המעפילים שהתכוונו להתגייס לפלמ"ח. היחידה נועדה להוות כוח לצרכי ביטחון פנים, המסייע לאנשי הפלמ"ח לקיים את שליטתם במחנה. עד מהרה התברר שאין צורך בכפיית מרות ומשמעת. המעפילים, שראו באנשי הפלמ"ח מודל לחיקוי ולהזדהות, הכירו בסמכותם בהסכמה וברצון, גם כאשר ביקרו את התבדלותם והתנשאותם של אחדים מאנשי הפלמ"ח. אנשי הפלמ"ח זכו בדרך-כלל לשיתוף פעולה מלא מצד המוסדות האוטונומיים שהקימו המעפילים.
פעילותם נחלקה לשני תחומים:
פעילותם נחלקה לשני תחומים:
 |
| אימונים |
2 .חבלה - אנשי "החוליה", יחידת החבלה הימית של הפלי"ם, פגעו באוניות הגירוש שהובילו את המעפילים אל מחנות המעצר בקפריסין ומהם חזרו לארץ. החבלות בוצעו בעזרתם של המעפילים והפלמ"חאים שליוו אותם במסעם מאירופה לארץ והמשיכו עימם לקפריסין.
הכשרת מאות מדריכים ומפקדים צעירים מקרב המעפילים, שרכשו את ניסיונם הצבאי הראשון במחנות המעצר היה הישגם הגדול של שליחי הפלמ"ח בקפריסין. מדריכים אלה היו הגרעין הפעיל של 'שורות המגינים' ונשאו בעיקר הנטל של משימות האירגון: ההדרכה, חפירת המנהרות והבריחה מהמחנות.
השליחים בקפריסין עשו עבודה קשה בהתנדבות כאשר הם מהווים את הקשר בין המעפילים לבין בישוב בארץ. מתוך כך מובנת השפעתם הרבה על ציבור המעפילים ומקור סמכותם בחיי המחנה.
 |
| מעפילים מגיעים לארץ |
בוא תורם לעלות לארץ
בסרטון: יהודים עוזבים לישראל ממחנה פליטים בקפריסין
האקס שלי ואני נפרדנו לפני שנה וחודשיים והייתי בהריון חצי שנה. שנינו אוהבים אחד את השני וזה היה הלם בשבילי וזה באמת שבר לי את הלב. ניסיתי להתקשר אליו ושני הקווים נותקו. ניסיתי להגיע אליו ברשתות החברתיות, אבל הוא הרחיק אותי מהם. ניסיתי להגיע להוריו והם אמרו לי שהבן שלהם אמר שהוא לא אוהב אותי ולא רוצה לראות אותי והם לא יודעים מה לא בסדר. בכיתי ובכיתי כל יום כי אהבתי אותו מאוד. עד שילדתי והתינוק היה בן שנה, לא הצלחתי להחזיר את אהבתי. שוב הייתי מבולבל. אני לא יודע מה לעשות וגם איבדתי את העבודה ואין לי כסף לטפל בתינוק. הייתי אומלל בחיים אז בכיתי לאחותי וסיפרתי לה את הבעיה שלי ואמרתי שהיא יודעת על כישוף רב עוצמה של ד"ר אלבה שיעזור לה כשלא תוכל להיכנס להריון. יצרתי איתו קשר בדוא"ל והוא אמר שיעזור לי ואמר לי אישה שמה כישוף על בעלי ואמר שיעזור לי לשבור את הכישוף כך שבעלי יחזור אלי לנצח והרצון יהיה שלי. זו הייתה הפתעה גדולה בעיני שכל מה שהוא אמר קרה. בעלי חזר מיד אלי ואמר לי לסלוח לו. תודה רבה למאיית האיות החזקה והאמיתית הזו. אני מתפלל שהוא יחיה זמן רב ויעשה יותר מעבודתו הנפלאה. אם יש לך בעיה שמטרידה אותך בחיים, עליך לפנות לנגן האיות החזק הזה! הוא יכול לעזור לך. הוא לא יאכזב אותך, תוכל להגיע אליו דרך כתובת gmail: dralaba3000@gmail.com או שתוכל להגיע אליו דרך הווטסאפ שלו: +2349039885856
השבמחק